(פורסם לראשונה באתר מולטיוורס)

גילוי נאות – עד לפני כשנה לא יצא לי לראות אף אחד מהסרטים של מ. נייט שאמאלן (תאשימו את הלימודים, תאשימו את הצבא). הסרט הראשון שראיתי היה "בלתי שביר" שיצא בשנת 2000. לא היה לי ציפיות רבות, אם כי ידעתי שסרטי שאמאלן הם בז'אנר האימה או המדע בדיוני הריאליסטי, ובחלק לא מבוטל בעלי תפנית דרמטית ומפתיעה.

כשהתיישבתי לצפות ב"בלתי שביר", הסרט השני של שאמאלן אחרי פריצת הדרך הענקית שלו, "החוש השישי", כבר ידעתי שהוא הראשון בטרילוגיה שכוללת גם את "ספליט" שיצא ב-2016 ו"מיסטר גלאס" שיצא ב-2019. לכן, כשהגעתי לצפייה ב"בלתי שביר" כחלק מניסיון להשלים חוסרים וגם לנסות להסתכל על הסרט בעיניים של 2020, ידעתי פרטים נוספים שמי שצפה בסרט לפני 20 שנה, לא ידע ולכן לא היה לי את גורם ההפתעה שהייתה לרבים אז. וכן, עברו 20 שנה, והגיע הזמן לבדוק, האם הסרט מחזיק מעמד במבחן הזמן.

שנת 2000 (שנה אחרי שנולדתי) והרבה לפני שסרטי גיבורי העל הפכו להיות הז'אנר הרווחי ביותר בהוליווד (אם כי שנת 2000 מסמנת את הרנסנס של סרטי הקומיקס עם יציאת "אקס-מן"), יצא לבתי הקולנוע "בלתי שביר" בבימויו של מ. נייט שאמלאן. הסרט היה הצלחה קופתית מסחררת וגרף מעל 248 מיליון דולר ברחבי העולם לעומת תקציב ההפקה נמוך יחסית שעמד על כ-75 מיליון דולר בלבד. בלי לספיילר יותר מדי, מדובר במותחן גיבורי על דרמטי המקשר בין עלילות הקומיקסים לבין העולם האמיתי וכבר בתחילת הסרט, מופיעים כתוביות עם נתונים סטטיסטיים לגבי אספן הקומיקס הממוצע של אותה תקופה.

בסרט מככבים ברוס ויליס בתור גיבורו של הסרט, דיוויד דאן, סמואל ל. ג'קסון כאלייג'ה פרייס – הנבל הראשי, ולצידם רובין רייט (הלא היא הנסיכה הקסומה, ולוחמת האמזונות אנטיופה) כאשתו של דיוויד דאן, וספנסר טריט קלרק, שבשנים האחרונות ראינו אותו בעיקר בסדרות טלוויזיה, כבנו של דיוויד דאן. הסרט קיבל ביקורות חיוביות ששיבחו את האסתטיקה וקטעי המתח, השחקנים, והפסקול. מגזין טיים הכריז על הסרט כאחד מבין סרטי גיבורי העל הטובים בכל הזמנים.

אלייג'ה פרייס נולד עם מחלה נדירה הגורמת לעצמותיו להיות רגישות במיוחד ולהישבר בקלות. בילדותו הוא מתחבר לעולם הקומיקס, וחושב שאם קיים אדם שברירי כמוהו, ייתכן וקיים גם ההפך ממנו – אדם חזק ובלתי שביר. דיוויד דאן הוא מאבטח ושחקן פוטבול לשעבר שמחפש משמעות לחייו. גם לאחר הולדת בנו, הוא עדיין מרגיש שמשהו חסר בחייו. לאחר ששרד באורח פלא תאונת רכבת קטלנית שבה הוא היה הניצול היחידי, אלייג'ה פונה אליו בניסיון להסביר את התאוריה שלו שאומרת שדיוויד הוא גיבור על.

תחילה דיוויד מסרב להאמין לו ומשתמש בכלים לוגיים כדי להסביר את התאוריה. לעומתו, בנו של דיוויד, כדרכם של ילדים, מתלהב שלאבא שלו יש כוחות על, ומנסה לשכנע את הוריו שהתאוריה של פרייס נכונה. ככל שהעלילה מתקדמת, הוא מקבל יותר ויותר נקודות שתומכות בתאוריה של פרייס, עד שהוא משתכנע, מבצע את מקרה ההצלה הראשון שלו, מגשים את ייעודו, ובכך הוא עוזר להגשים את ייעודו של אלייג'ה. (כאן נעצור כי למרות שהסרט יצא לפני 20 שנה, לא ארחיב כדי להימנע מספוילרים).

התסריט, שנכתב על ידי שאמלאן בעצמו, מספר סיפור פשוט על אדם שמחפש את מקומו בעולם (וזה יכול להיות גם ברוס וויליס וגם סמואל ל. ג'קסון). לכאורה, זה סיפור מקור של גיבור על כמו סרטי גיבורי על אחרים של אותה תקופה, אבל בשונה מסרטים אלו, "בלתי שביר" הוא סרט מאוד ראליסטי, או סרט שמנסה לבחון מה היה קורה עם גיבורי על היו חיים בעולם האמיתי בלי אפקטים, חייזרים ויצורים ירוקים או אלים נורדים.

הסרט מחבר בצורה מופתית בין המאפיינים של דמויות הקומיקס לבין העולם האמיתי. הוא לא מספר איך הגיבור מקבל את הכוחות שלו, כמו גיבורי על מסוימים שקיבלו את הכוחות שלהם אחרי תאונה שקרתה להם או אחרי אירוע טראומתי שעברו (כמו הפלאש, באטמן וכו'). תאונת הרכבת שדיוויד שורד לא הכילה חומר רדיואקטיבי שחדר אליו ונתן לו כוחות, אלא בסך הכול שמשה כמנע עלילתי וכראיה לתאוריה של פרייס.

"בלתי שביר" הוא סרט איטי, אך מבויים בצורה חכמה ומפתיעה. למרות שכאשר התיישבתי לצפות בסרט, כבר ידעתי פרטים עליו, הסרט בכל זאת הצליח להפתיע אותי ואני בטוח שאם הייתי מאותם אנשים שצפו בו לפני 20 שנה כשהוא יצא, הוא היה מפתיע אותי אפילו יותר. בהשוואה לסרטי גיבורי על היום, הוא איטי ולא מצליח להתחרות בהם. אבל "בלתי שביר" הוא לא סרט גיבורי על כמו הסרטים של מארוול, או כמו הסרט "אקס-מן" שיצא באותה שנה. "בלתי שביר" מספר סיפור על אנשים שמנסים להגשים את הפוטנציאל שלהם, ולא יודעים מהו.

הסרט קיבל תשבחות גם על שני השחקנים הראשיים שהם, ברוס וויליס שכבר היה ידוע מסדרת סרטי "מת לחיות", וסמואל ל. ג'קסון שגם היה כבר ידוע בתעשייה. וויליס וג'קסון כבר השתתפו ביחד בסרטו של טרנטינו, "ספרות זולה" וב"מת לחיות 3". בניגוד לסרטי מת לחיות, בהם וויליס מגלם את דמות השוטר האנושי, חסר הפחד שמסתכל לסכנה בעיניים, ב"בלתי שביר" וויליס מגלם דמות על אנושית, מבולבלת ופגיעה מנטלית, שמחפשת דרך להגשים את ייעודה, אם אתם רוצים, האלטר אגו האנושי של וויליס בסרט, הוא הפוך מגיבור העל שהוא. אם גיבור העל הוא "בלתי שביר", דיוויד דאן האדם, הוא שברירי ביותר. ג'קסון לעומתו, מגלם את דמות הנבל האסטרטג והחכם שמעוניין להגשים את ייעודו, והדרך לכך מצריכה את דמותו של וויליס.

הסרט קיבל תשבחות גם על הפסקול המוזיקלי של ג'יימס ניוטון הווארד שעבד הרבה בשיתוף פעולה עם שאמלאן והלחין את כל סרטיו. הווארד הלחין סרטים הוליוודיים מכל הז'אנרים, ואף זכה בפרס אמי וגראמי. הפסקול של "בלתי שביר" מוסיף מתח ורגש לסרט, סצנות שלמות ביחד עם הפסקול והבימוי הצליחו לעורר בי רגשות של עצב, והזדהות.

אין בסרט אפקטים מיוחדים והצילום נעשה בזוויות בהן אנחנו רואים את ההבעות של השחקנים, ויכולים להרגיש מה הם עוברים. פוסטר הסרט נחצה לשני צדדים על ידי שבר זכוכית על המילה Unbreakable, ושתי הדמויות בסרט – דיוויד ואלייג'ה מופיעות בכל צד של השבר. למעלה מופיע דיוויד (ברוס וויליס) ולמטה אלייג'ה (סמואל ל. ג'קסון), כך שזה נראה כי משלימים אחד את השני כמו שבסיפורי קומיקס, לכל גיבור יש נבל ולהפך. במרכז הפוסטר מופיע דמותו של הגיבור שדיוויד הפך אליו בהשראת התאוריה של אלייג'ה.

"בלתי שביר" הוא לא סרט גיבורי על קלאסי. הוא סרט שמספר סיפור עצוב על אנשים שמחפשים משמעות לחייהם ודרך להגשים את הפוטנציאל שטמון בהם והם לא יודעים מהו. קצב הסרט איטי ויכול לשעמם חלק מהאנשים, אך הסיפור ששאמלאן כתב מעניין ומתוחכם, השחקנים עשו עבודה משובחת, והבימוי נהדר. במבחן הזמן, הסרט עומד בציפיות לאלו שמעוניינים בסרט דרמה וגיבורי על ראליסטי עם תפנית מעניינת. אך לאלו מכם שרגילים לסרטי גיבורי על מעשר השנים האחרונות, הסרט יהיה איטי ויכול לשעמם אתכם.

ציון סופי: 4