(פורסם לראשונה באתר מולטיוורס)

אחרי יותר מחצי שנה מתאריך היציאה המקורי שלו, חברת דיסני החליטה כי "מולאן", עיבוד הלייב אקשן לסרט האנימציה משנות ה-90 יעלה לשירות הסטרימינג שלהם, דיסני +. "מולאן", שאגב לא ברור מה גורלו מחוץ לארצות הברית והאם הוא כן יעלה כאן בבתי הקולנוע אם וכאשר יחליטו לפתוח אותם, הוא עוד סרט לייב אקשן המצטרף לרשימה ההולכת וגדלה של רימייקים לסרטים הקלאסיים של דיסני. דיסני מנצלת את העיבודים החדשים כדי להכניס שינויים בחומרי המקור והתאמתם לנוף החברתי הנוכחי, החל מהרחבת סיפור הרקע של הדמויות, ועד להעצמה נשית.

יכול להיות שהפעם דיסני הלכו רחוק מידי עם השינויים? בסרט החדש לא תמצאו את השירים המוכרים, את הפן הקומי של הסרט או חלק מהדמויות האהובות על כל מי שגדל בשנות ה־90 ותחילת המילניום (כן, לא תמצאו כאן את מושו הדרקון). האם השינויים האלו הם לטובה או לרעה? תלוי את מי שואלים.

המשך הקריאה כוללת ספוילרים קלים לסרט (אבל אם ראיתם את המקורי, אתם כנראה מכירים את הסיפור):

הסרט מציג את מולאן כנערה פעילה והרפתקנית בעלת כוח נדיר הקרוי צ'י. כבר בתחילת הסרט מולאן מפגינה מיומנות וביצועים גבוהים כשהיא מתאמנת בשדות ועושה פארקור על גגות הבתים. אבל בתקופה הזו, הגברים מביאים כבוד למשפחה דרך הקרבות שבהם הם משתתפים, בעוד הנשים מביאות כבוד למשפחה דרך נישואים, ולכן הוריה מדכאים את מולאן מאימוניה.

הסרט עוקב אחר קו העלילה המוכר – מתרחשת פלישה לסין של כוחות לוחמים, והקיסר מוציא צו גיוס המחייב כל משפחה לשלוח גבר אחד שיצטרף לצבא הקיסר. כאשר חיילים מגיעים לכפר של מולאן, כדי לחלק את צווי הגיוס, אביה הזקן נאלץ לקבל את הצו היות ואין לו בן זכר. מולאן שמפחדת על אביה, בורחת עם שריונו, סוסו וחרבו כשהיא מחופשת לגבר בכדי להצטרף לצבא במקומו.

לגרסת הלייב אקשן מצטרפת דמות חדשה בשם שיאן לאנג, לוחמת המשתמשת בכוח הצ'י כמו שיש למולאן. היא גורשה על כך מסין, והצטרפה לצבא הפולש כנקמה. דמותה    מהווה אלמנט חדש ומעניין, היא מראה מה היה עלול להיות הגורל של מולאן אילו הייתה נתפסת בעת שימוש בכוחה.

בתקציב של 200 מיליון דולר, לא חסר לסרט כלום בתחום האפקטים. מהנופים המרהיבים, כוריאוגרפיית הקרבות המרשימה, הניגוד בין הצבעים החמים לקרים, וה־CGI מסביב. לצד הוויזואליה, פסקול הסרט מורכב בחלקו ממנגינות מקוריות, ובחלקו השני מעיבודים חדשים למנגינות מהסרט הישן. הבמאית ניקי קארו ("לרכב על הלוויתן" הנהדר) הסבירה כי השירים מסרט האנימציה נמחקו מכיוון שהיא חשה שזה לא מתאים לחזונה הריאליסטי של הסרט.

כסרט שעומד בפני עצמו, מדובר על סרט אפי נהדר, מרגש ועוצמתי, שמציג את הסיפור של מולאן בגרסה מאוד ריאליסטית, ונשען על מסרים כמו בסרטי לייב אקשן אחרים של דיסני, שעלו בקנה אחד עם הסרט המקורי בהם – העצמה נשית, ושמשפחה היא מעל הכול. יחד עם זאת, הסרט הרגיש לפעמים יותר מידי ריאליסטי והיה חסר בו את הפן הקומי שאפיין את הסרט המקורי. לא שציפיתי לקבל את מושו הדרקון, או את הצרצר הזה שפשוט לא יכול למות, או את שלושת החיילים שלא מפסיקים לעשות שטויות במחנה. אלא שהסרט לוקח את עצמו מאוד ברצינות. גם כשהיה רגע של אתנחתא קומית, הסרט לא התעכב ומיד המשיך הלאה.

דיסני זו חברה שעובדת על נוסטלגיה, הסרטים שהם מייצרים שומרים על זיקה לנוסטלגיה של החברה ולסרטים הקלאסיים שלהם. כך שלא מפתיע שחלק מהקהל מגיע עם ציפיות גדולות שהסרט אינו עונה עליהם, מה שמעלה אצלם את תחושת הכעס והאכזבה מדיסני.

אמנם אנחנו יודעים שדיסני משנה את הסיפורים הקלאסיים עם התאמות לתקופה הנוכחית (כמו שב"מליפיסנט" כתבו תסריט חדש שמציג את נקודת מבטה של מליפיסנט במקום את זו של היפהפייה הנרדמת), אבל נראה שהפעם הסרט כנראה מיועד יותר לקהל הסיני ודיסני מאבדת בגלל זה חלק מהקהל המערבי שמצפה לנוסטלגיה.

בסך הכול, נראה שדיסני השיגו את המטרה שלהם – דרמה מלחמתית תקופתית שמבוסס על סיפור העם ומרהיב בכל היבט שלו. אך מצד שני הוא לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות, ואין בו זכר לפן הקומי של סרט האנימציה. אלו שמצפים לקבל סרט מוזיקלי קומי עם הדמויות האהובות, עלולים להתאכזב ואף לכעוס על דיסני. אבל אלו שיסכימו לראות את הסרט ללא ציפיות, יוכלו בהחלט להינות ממנו.

ציון סופי: 3/5