DC, בלוג, קולנוע

ביקורת: "ג'וקר" – יותר מסתם קומיקס

ג'וקר, הסרט החדש בבימויו של טוד פיליפס ובכיכובו של חואקין פיניקס הגיע לקולנוע בישראל בסוף השבוע האחרון, אך בעולם הוא הופץ שבוע קודם לכן וכבר עומד על סך הכנסות של מעל 234 מיליון דולר. זאת למרות היותו סרט עצמאי שאינו קשור ליקום הקולנועי של DC, בנוסף לדירוג R הפונה למבוגרים בלבד. אז האם הג'וקר החדש הוא הטוב ביותר, אפילו יותר מהג'וקר של הית' לדג'ר? הכל בביקורת המלאה. 

ראשית, הסרט אמנם מספר את סיפורו של הנבל האייקוני ביותר של באטמן בעולם הקומיקס, אבל הוא רחוק מלהיות סרט "גיבורי על" קלאסי כמו הסרטים של מארוול או אפילו כמו שאר הסרטים של די סי. אז אם חשקה נפשכם לשבת ולראות אקשן, צבעוניות ואופטימיות כמו בסרטי קומיקס, זה לא סרט בשבילכם. 
הסרט מתמקד בארתור פלק (חואקין פיניקס), ומתאר את האירועים האישיים, החברתיים והפוליטיים שעיצבו את אישיותו, ודחקו בו להפוך לג'וקר. 

ארתור פלק, אדם המעורער בנפשו, מתפרנס מעבודות ליצנות מזדמנות שונות ומטפל באימו המזדקנת. הוא מנסה בכל כוחו להצליח ולשרוד בעיר גות'האם האלימה והמצחינה שאפשר להשוות אותה לניו יורק בשנות ה-70. אלא שזו לא מאפשרת לו אפילו לחלום. הוא חוטף מכות פעם אחר פעם בצורה שלא משאירה לאנשים כמוהו סיכוי. 

הבימוי, התסריט והצילום מעולים, גם השחקנים עשו עבודה נפלאה, כדוגמת רוברט דה נירו שמשכנע מאוד כמגיש תוכנית לילה, שמצד אחד מרגישים את הכריזמה שלו כמנחה ומצד שני מרגישים את האטימות הרגשית כשאכפת לו רק מעצמו. אך מה שבאמת הופך את הסרט למעולה הוא קודם כל המשחק של חואקין פיניקס, שעשה לא מעט תפקידים במהלך הקריירה שלו, כמו למשל, הקיסר מגלדיאטור. בסרט, פיניקס מתמסר לדמות כך שאנחנו מקבלים ג'וקר מדהים ואנושי, כשכל ניואנס קטן מדגיש את המורכבות האישית והפסיכולוגית של הג'וקר. 

ועכשיו עולה השאלה האם הג'וקר החדש טוב יותר מהג'וקר בסרט האביר האפל בגילומו של הית' לדג'ר המנוח. בעיניי אי אפשר להשוות ביניהם.
ראשית, הג'וקר של טוד פיליפס מוצג לנו בתחילת דרכו, הוא רק מתחיל להיות הנבל האייקוני שכולם מכירים. לעומת זאת, הג'וקר של לדג'ר בשיא שלו.
שנית, בסרט האביר האפל הג'וקר מקבל 25 דקות זמן מסך, ולעומתו, בסרט החדש כמעט כל שוט בסרט, המצלמה מכוונת על פיניקס.
שלישית, הג'וקר של לדג'ר רדוד לעומת הג'וקר של פיניקס. באביר האפל, הבמאי כריסטופר נולאן כיוון לכך שזה לא משנה מה סיפור המקור של הג'וקר, אלא הוא מסמל רוע. לעומת זאת בסרט של טוד פיליפס, אנחנו מקבלים פרופיל עמוק של ארתור ואיך הוא הפך להיות הג'וקר.
אני לא אומר שהג'וקר החדש טוב יותר או פחות משל הית' לדג'ר, אך אין ספק שפיניקס הצליח ליצור דמות שתיצרב בתודעה הקולנועית עוד הרבה שנים, ואין לי ספק שהמשחק שלו זיכה אותו בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. 

הסרט קיבל לא מעט טענות לפיהן הוא מעודד אלימות. כן, הסרט אלים בצורה גראפית ולא סתם הוא מדורג בדירוג R ובישראל יש עליו הגבלת גיל מעל 16. אבל הוא מציג אלימות כמו סרטים רבים אחרים שזכו לתשבחות רבות, וגם משחקי מחשב.

בנוסף לכך, הסרט מעלה ביקורת על החברה הקפיטליסטית שאמנם נותנת לפרט חופש כדי להרוויח כמה שיותר ללא הגבלה של חוקים ממשלתיים, אך בכך נותנת סיכוי להצלחה רק לאנשים בנורמה שהחברה עצמה קבעה בלי לקחת בחשבון אנשים כמו ארתור. 

בשורה התחתונה, ג'וקר הוא סרט פורץ דרך, סוחף ועם הרבה אמירות מעניינות. הוא סרט שללא ספק ידברו עליו גם כיצירה קולנועית וגם על הביקורת וההשלכות המוסריות של הסרט. לכן גם מאוד יכול להיות שהוא יביא לשינוי בעיבודים קולנועיים עתידיים לקומיקס.

ציון סופי לג'וקר: 10/10 בסולם Cinema-man

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *