(פורסם לראשונה באתר מולטיוורס)

שיכחו כל מה שידעתם על המלך ארתור, אבירי השולחן העגול, אקסקליבר, ועוד שלל דמויות הלקוחות מאגדות המלך ארתור, כמו מרלין, לנסלוט, מורגנה, האביר הירוק, ופרסיבל. נטפליקס מציגה סדרת פנטזיה חדשה המספרת את סיפורה של גבירת האגם אשר בסיפור המקורי שומרת על החרב הקסומה אקסקליבר ומעניקה אותה למלך ארתור, אך כל קשר בינה לבין הסיפורים המקוריים הוא מקרי לחלוטין.

הסדרה היא עיבוד לספר מאויר שיצרו טום ווילר ופרנק מילר אשר הינם גם יוצרי ומפיקי התוכנית. התסריט הופקד בידיו של טום ווילר – כותב יחסית אנונימי, שהקרדיט הטלוויזיוני הכי מהותי שלו הוא הסדרה "The Cape" משנת 2011. ואילו פרנק מילר הוא אחד מכותבי הקומיקס הבולטים בעולם שכתב יצירות נחשבות כמו "300", "עיר החטאים" וסדרת ספרי "האביר האפל חוזר", אייר את ספר המקור ואחראי לצד הוויזואלי של הסדרה.

המשך הקריאה כולל מעט ספוילרים לסדרה:

את הרומן הגרפי עליו מבוססת הסדרה, החלו פרנק מילר וטום ווילר לכתוב ב־2018, כאשר ווילר אחראי על כתיבת העלילה ואילו מילר אחראי על האיורים. שבוע לאחר שהוכרז הרומן, נטפליקס הכריזה שהזמינה עונה ראשונה הכוללת עשרה פרקים. ווילר ומילר בחרו באגדה הארתוריאנית בשביל הסיפור אותו רצו ליצור, נושא שהעניק השראה לשניהם עוד מילדותם. אבל הם הבינו שדמותו של המלך ארתור נחקרה כל כך הרבה פעמים כך שהיה להם מאתגר ליצור סיפור ענייני, רלוונטי וחדש. טום חיפש דרך שבה ביתו בת ה־12 תוכל להתחבר למיתולוגיה הזו כמוהו. וזה הוביל אותם לנימואה ולסיפור הטראגי של גבירת האגם.

הסדרה מגוללת את סיפורה של נימואה, אחד מהשמות שנתנו לגבירת האגם מהאגדה, ומתארת את סיפור ההתבגרות שלה דרך התעסקות בנושאים בעלי רעיונות שמותאמים לתקופה הנוכחית, כמו השמדת הטבע, טרור דתי, ומלחמה חסרת מטרה. נימואה מגולמת בידי קתרין לנגפורד, המוכרת מסדרה אחרת של נטפליקס – "13 סיבות".

נימואה היא נערה מסתורית, בת פיה אשר עדה לניסיונות הכחדת בני מינה ע"י הפלדינים האדומים הפועלים בשם הכנסייה. רגע לפני שאימה נהרגת לנגד עיניה היא אומרת לנימואה להביא חרב עתיקה למרלין. נימואה יוצאת למסע ביחד עם שכיר חרב צעיר בשם ארתור (מגולם ע"י דיבון טרל) כדי להביא את החרב למרלין הקוסם (שמגולם ע"י גוסטב סקארסגרד – "ויקנגים", "ווסטוורלד") במטרה להציל את בני מינה מהפלדינים האדומים שרודפים אחריהם ומעוניינים להשיג אותם ואת החרב. לאורך המסע נימואה חווה עליות ומורדות, היא מגלה שלא כל מי שבצד שלה בהכרח תומך בה ולהפך.

"מכשפת" מובחנת בוויזואליה יוצאת דופן, בין אם זה ה־CGI והאפקטים, התפאורות הרבות והמורכבות או צוותי האיפור והתלבושות של נטפליקס שניכר כי עבדו שעות נוספות, ובין אם זה הטאצ' האישי של פרנק מילר. החל מנופי הטבע, המחנות של אנשי הפיות, הטירות של בני האדם, וגם הפתיחה ומעברוני האנימציה בין הסצנות אותם אייר מילר בעצמו. מילר הגיע לכל אספקט וויזואלי, מהנראות של הדמויות הראשיות ועד הצורה שבה כלי הנשק צריכים להיראות, בכל פרק בסדרה קיימים רגעים המאופיינים וייחודים לו.

התסריט לעומת זאת לוקה בחסר, העלילה הראשית מתארת את מסע הבריחה של נימואה להביא את החרב העתיקה למרלין, אלא שבסדרה גם עלילות משנה מקבילות המתרחשות באזורים שונים אשר אינן מתחברות לעלילה המרכזית ולעיתים הן לא מובנות ואף מסבכות את העלילה. כך למשל, חלק מקווי עלילה משניים וחלק מדמויות המשנה כמו ליידי לונט, מלכת ריג'נט והנזירה סיליה שהופיעו במהלך הסדרה, הרגישו לא קשורות וגרמו לכך שדמויות אחרות, כמו מורגנה והנזיר הבוכה לא התפתחו לאורך הסדרה, אלא רק בסיומה והפספוס שלהן מורגש.

צוות השחקנים נראים מסורים מאוד לתפקידם ומבצעים אותו בצורה מהימנה. קתרין לנגפורד מעולה  דיבון טרל לקח את הדמות של ארתור שכולנו מכירים והצליח להפוך אותה למשהו מעניין וחדש, ודניאל שרמן מציג בצורה נאמנה דמות אנטגוניסטית של רוצח שיש בו גם אנושיות והוא במאבק פנימי תמידי בין הצדדים, רק חבל שהתהליך שהוא עובר התפספס לאורך הסדרה.

עוד שחקן בולט במיוחד הוא גוסטב סקארסגרד המגלם את האתנחתא הקומית של הסדרה, שהיא מרלין הקוסם. מרלין מוצג כמי שנמצא בתקופה בחייו שיעדיף לשכוח, הוא איבד את מגע הקסם שלו ומתנחם על כך בעזרת שתייה משכרת. גוסטב מציג את דמותו של מרלין כמי שנמצא בעימות פנימי בין הרצון לעזור לנימואה ולעשות טוב לבין הרצון לעשות רע או יותר נכון הרצון לא להתערב, לשכוח מהכול ולהמשיך לשתות אלכוהול.

יותר משנה עברה מאז שודר הפרק האחרון של משחקי הכס, וצצות לא מעט ניסיונות של החברות לייצר יורשת עצר ראויה שמשלבת בין פנטזיה לסגנון חיים עתיק. נטפליקס שכבר הציגה את הסדרה "המכשף" בכיכובו של הנרי קאביל ממשיכה לרדוף אחרי קהל חובבי הפנטזיה ומציגה כעת את הסדרה מכשפת שהצליחה להגיע בימים הראשונים לשחרורה למקום הראשון בטבלת הסדרות הנצפות ביותר בנטפליקס ישראל.

למרות העובדה הזאת שמעידה על כך שיש ביקוש לתוכן מסוג זה, אין זה אומר שהסדרה "מכשפת" היא סוחפת ומהנה או אם תרצו להיות נדושים, היא חסרת קסם, וזה חבל. הסדרה שמבחינה ויזואלית יורדת לפרטים הקטנים היא סדרה טובה ומעניינת אך היא לא מצליחה לסחוף לעולם פנטסטי ולהרפתקה מרתקת, כמו סרטים וסדרות אחרים בז'אנר.