ביקורת: "אל קמינו" – סגירת מעגל אחרונה לסדרה המצליחה
אל קמינו, סרט ההמשך לסדרה עטורת הפרסים – "שובר שורות", הוא סרט דרמה פשע אמריקאי אשר עלילתו עוקבת אחר ג'סי פינקמן בעקבות אירועי סיום הסדרה. יוצר הסדרה, וינס גיליגאן, משמש כתסריטאי, מפיק ובמאי הסרט. גיליגאן בחר לכתוב את התסריט לסרט לבדו בשונה מעבודותיו הקודמות ביניהן הסדרה "שובר שורות" ו"תיקים באפלה". הרעיון לסרט עלה במוחו של גיליגאן במהלך שלבי הסיום של צילומי העונה האחרונה של "שובר שורות", לאחר ששאל את עצמו מה יקרה לדמותו של ג'סי פינקמן בעקבות אירועי סיום הסדרה. הוא שמר על הרעיון בסוד עד לחגיגות העשור לעלייתה של הסדרה לשידור ב-2017. אהרון פול שב לגלם את דמותו של ג'סי ביחד עם שחקנים נוספים שהופיעו בסדרה המקורית.
הסרט הוא המשך ישיר לסיום הסדרה "שובר שורות", לכן, אזהרת ספוילרים לסדרה.
כמו שציינתי, העלילה עוקבת אחר ג'סי פינקמן שבעקבות אירועי סיום הסדרה, לאחר שחולץ ע"י וולטר וייט מהחבורה הניאו-נאצית של ג'ייק ששבו ואילצו אותו לבשל עבורם מתאמפטמין, הוא בורח משם במכונית של ג'ק מסוג אל קמינו, ששם הסרט נקרא על שמה, ומתרגש לשים את חייו הישנים מאחוריו. הוא נוסע לביתו של סקיני פיט, חברו ופוגש שם אותו ואת חברו השני באדג'ר. אך מיד הוא מבין שגורמי אכיפת החוק מנסים לאתר אותו, והוא מסכן את חבריו כל הוא נמצא איתם, לכן הוא מתכנן דרך שבה יוכל להתחיל דף חדש בחיים שלו ללא קשר לחייו הישנים. מהר מאוד הוא מבין שהדרך לשם לא תהיה פשוטה ושיהיה עליו להתמודד עם קשיים חדשים וישנים שהתפתחו עוד במהלך הסדרה המקורית.
עלילת הסרט עוברת בין ג'סי בהווה, בדרך שלו להתחיל חיים חדשים לבין הפלאשבקים של ג'סי המתארים תקופות בחייו של ג'סי כמו הזמן שהיה שבוי אצל טוד האחיין של ג'ייק אשר עבד עם וולטר וג'סי במהלך הפרקים המתקדמים של הסדרה המקורית, או התקופה שבה היה שותף לעסק של וולטר וכו'.
הסרט נשמר בסוד החל משלבי הפיתוח ועד לאוגוסט 2019 אינו אושר רשמית. הצילומים החלו בסתר בניו מקסיקו בנובמבר 2018 תחת שם הקוד "גרינברייר", וערכו בכולל כחודשיים. התקציב הגדול ולוח הזמנים הרגוע אפשרו לגיליגאן לצלם סצנות גם מחוץ לאלבקרקי, בה העלילה מתרחשת.
הסרט מכיל הופעות קצרות של שחקנים אשר הופיעו בסדרה המקורית כדוגמת ג'ונתן בנקס שמגלם את מייק – שותפם העסקי לשעבר של וולטר וג'סי, בריאן קרנסטון שמגלם את התפקיד הראשי בסדרה – וולטר וייט, וקריסטן ריטר שמגלמת את ג'יין – חברתו של ג'סי שמצאה את מותה בסוף העונה השנייה.
הסרט זכה לביקורות חיוביות והיה מועמד למספר פרסים וזכה בשלושה על ההתאמה שלו לטלוויזיה. הוא הופץ דרך שירות הסטרימינג נטפליקס, כשבמקביל עלה לאקרנים במספר מצומצם של ערים בארצות הברית, והוא יעלה לשידור בהפצה טלוויזיונית של ערוץ AMC.
כשצפיתי בסדרה שובר שורות, מאוד נהניתי מהסיפור שוינס גיליגאן יצר ומאיך שכל פרק כתוב ומבויים, מזוויות הצילום שנתנו לי תחושה מאוד אותנטית וגם מצוות השחקנים שעשו עבודה נהדרת וחלקם עוררו בי הזדהות. לכן, כשסיימתי לצפות בה, היה לי ברור שאני אצפה בסרט החדש "אל קמינו".
כמו הסדרה, גם הסרט כתוב ומבויים טוב. במשך שעתיים הרגשתי שאני לא יכול להוריד את העיניים מהמסך, ולא בגלל המתח. הסרט לא הכיל טוויסט מעניין ולא היה מתח לאורכו, אבל הסרט היה סגירת מעגל של הסדרה ובפרט של ג'סי פינקמן עם עצמו ועם שאר הדמויות מהסדרה. עבורי הסרט הוא בעצם הפרק האחרון של הסדרה "שובר שורות". הסדרה שעקבה אחרי הסיפור של וולטר וייט הסתיימה והשאירה את השאלה מה קורה עם ג'סי פינקמן, ואת התשובה אנחנו מקבלים בסרט החדש.
זוויות הצילום שנעשו עוזרים לצופה להסתכל על העלילה מנקודת מבטו של ג'סי. אהרון פול, שמגלם את ג'סי, נותן לדמות הזו את כל כולו, ואפשר לראות את זה בניואנסים הכי קטנים של הסרט. יחד עם זאת, זה סרט בשביל המעריצים. הסרט כמו שכבר ציינתי הוא בעצם פרק נוסף והאחרון של הסדרה, כך שאם לא צפיתם בסדרה או שלא אהבתם את הסדרה, אתם לא תיהנו מהסרט. הסרט הוא סגירת מעגל אחרונה לדמות של ג'סי ולסדרה שהצליחה בגדול.