(פורסם לראשונה באתר מולטיוורס)

שנת 2021 החלה לא מכבר וכולנו מקווים שזו תהיה שנה טובה יותר מהקודמת ובעיקר, שנשוב לראות את הסרטים באולם הקולנוע. עם זאת, זו הזדמנות מצויינת לחזור אחורה 25 שנים לינואר 1996 או ליתר דיוק  לתאריך ה-17/01/1996, היום בו יצא סרט הערפדים שביים רוברט רודריגז על פי תסריט של קוונטין טרנטינו, ובכיכובם של ג'ורג' קלוני, הארווי קייטל, וטרנטינו בעצמו.

"מצאת החמה עד צאת הנשמה" (From Dusk Till Dawn) הוא סרט פשע ואימה שעלילתו מתארת את בריחתם מה-FBI של שני אחים, אשר מוצאים מקלט זמני בבר המאוכלס, ללא ידיעתם, בערפדים. מי שמכיר אותי, כבר יודע שאני לא רץ לראות כל סרט אימה שקיים, אבל בכל זאת, צפיתי בסרט בניסיון לראות אם 25 שנים אחרי, הוא עדיין עומד במבחן הזמן.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

הסרט מתחיל כסרט פשע אמריקאי קלאסי, שני אחים (קלוני וטרנטינו) ששדדו בנק, מנסים לברוח מהרשויות, ועוצרים בדרך בחנות בודדת. הסרט נכנס מהר מאוד לווייב של יריות, ופיצוצים, ושני האחים נאלצים להמשיך את בריחתם, כאשר הפעם הם עוצרים במוטל בכדי לתכנן את המשך דרכם, ואז אנחנו מגלים שביחד איתם נמצאת קופאית בת ערובה מהבנק ששדדו. בשלב הזה אנחנו עדיין לא יודעים למה הם צריכים אותה, אבל לאחר שאחד מהם, ריצ'י (מגולם ע"י טרנטינו) אונס ורוצח אותה, הם נאלצים למצוא בן ערובה חדש, ובמקרה נתקלים באב, ג'ייקוב, ושני ילדיו, קייט וסקוט, המגיעים למוטל בקרוואן שלהם.

בשלב הזה סת' (ג'ורג' קלוני) כבר חושף את התוכנית שלהם שהיא להשתמש בקרוואן שלהם כדי לעבור את הגבול בלי שיגלו אותם. ואחרי שהם מצליחים, הם מוצאים מקלט ביחד עם ג'ייקוב וילדיו בבר של אופנוענים ונהגי משאיות. סת' מזמין אותם לשתות ביחד איתו ונראה שהכול בסדר גמור. אבל עד מהרה, העניינים מסתבכים והמקום מתגלה כמאוכלס בערפדים. מהר מאוד מתפתח קרב בין הערפדים שמנסים לנשוך ולמצוץ את הדם של האנשים לבין בני האדם שמנסים לשרוד.

לסרט לוקח לא מעט זמן להגיע לקטע של הערפדים, 100 הדקות של הסרט, במשך השעה הראשונה אין זכר לאותם יצורים בדיונים הנמשכים לדם אנושי, ועלילת האימה כביכול מתחילה רק בחלק השני של הסרט. בנוסף הסרט הוא לא מאה אחוז בזאנר האימה, אלא מתאפיין בהרבה נקודות של סרטי פשע, ובעיקר סרטי פעולה. גם החלק שבו בני האדם נאלצים לשרוד ולהילחם על חייהם אל מול הערפדים, אינו אימה לחלוטין, והיו פעמים שהעליתי גיחוך קל למראות מסוימים בסרט.

העלילה די ברורה ואפילו מאוד צפויה, עד כדי שהיא מעט משעממת בחלק הראשון, עד שהקרב נגד הערפדים מתחיל. כאשר החלק השני, שהוא כמובן הקרב הזה, מלא באקשן, יריות, מכות וכיוצא בזה, ופחות מרגיש אימה. כן היו רגעי "ג'אמפסקייר" למיניהם, אך לא הורגש שהם אלה שנותנים את הטון לסרט. בנוסף, לאורכו של הסרט, קיימים מאפיינים רבים של סקסיזם והחפצה של נשים, דבר שיכול להפריע לחלק ניכר מהאוכלוסייה כיום… בעצם, הסרט באופן כללי פחות מתאימים לכללי החברה היום, ולסרטים שיוצאים לקולנוע (או יותר נכון, לשרותי הסטרימנג) בימים אלו.

האפקטים סבירים, ונראים טוב יחסית גם היום. המראה של הערפדים, גם הוא נראה טוב לתקופת הסרט ומחריד כיאה לתיאור של אותן מפלצות. הפסקול מורכב ברובו משירי רוק ופופ תקופתיים שנותנים קצב לסרט והופכים אותו יותר לסרט פשע ופעולה מאשר סרט בז'אנר האימה.

קאסט השחקנים של הסרט אינו מאוד פופולרי וידוע, למעט ג'ורג' קלוני וקוונטין טרנטינו, שעושים עבודה לא רעה. לא מדובר על משחק עתיר תשבחות ופרסים, אבל הם מציגים בצורה נאמנה את הדמויות כאילו באמת נקלעו למצב מפחיד אל מול חבורת ערפדים. כמובן שנוכל למצוא שם את השחקנים הרגילים של טרנטינו/רודריגז כמו סלמה הייק, הארוי קייטל גני טרחו ואפילו את ג'ולייט לואיס אבל רוב הקאסט לא מוכר. ילידו שנות השבעים והשמונים, שימו לב להופעה נהדרת של צ'יץ מרין.

בסך הכול מדובר בסרט חביב למדי עבור חובבי ז'אנר הפשע, ועבור חובבי הערפדים. החלק שמתאר את ניסיון ההישרדות של חבורת בני האדם אל מול הערפדים מלא באקשן, ומהנה לצפייה, אך עד שמגיע החלק הזה בסרט, אפשר כבר להתייאש מהעלילה שמתקדמת לאט יחסית ובראש של הצופה עוברת רק המחשבה של "מתי יגיעו הערפדים?". דבר נוסף שיכול לאכזב חלק מהצופים הוא הסיום של הסרט. לא אפרט כאן בכדי להימנע מספוילרים אפשרים (אפילו שעברו 25 שנים), אך אציין שלא מדובר על סיום מקסים לכול המשפחה, בכל זאת מדובר על תסריט של טרנטינו, אז לא קשה לנחש בערך איך הסרט יסתיים.

"מצאת החמה עד צאת הנשמה" הוא סרט פשע, סקסיסטי וסרט ערפדים, והשילוב ביניהם אולי פחות מתאים לרוח התקופה היום, אבל הסרט כן נהדר באקשן ובתצוגה של הערפדים, ומציג תסריט נחמד עם קאסט נחמד. ואם ממש אהבתם, חפשו את סדרת הטלוויזיה שהתבססה על הסרט הזה וזכתה לשלוש עונות (30 פרקים) בין השנים 2014 – 2016.

ציון סופי: 3