ביקורת: "טיילר ריק: חילוץ" – חלש בדמויות ובסיפור חזק (מאוד) באקשן
(פורסם לראשונה באתר מולטיוורס)
בשיא הקורונה, כשהעולם נכנס להסגר, ותעשיית הקולנוע עצרה מלכת, לא מפתיע ששירות הסטרימינג הפופולרי "נטפליקס" זכה לעלייה במספר הצפיות והמשתמשים. ולכן, גם הסרט "טיילר ריק: חילוץ" (Extraction) זכה לפופלריות רבה. הפופלריות של הסרט לא הגיעה רק מהזינוק במספר הכניסות לשירות של נטפליקס, אלא גם בגלל הקשר שלו ליקום הקולנועי של מארוול. הסרט, בכיכובו של כריס המסוורת' (ת'ור), הופק ע"י האחים ג'ו ואנתוני רוסו (הבמאים של שני סרטי קפטן אמריקה ושני סרטי הנוקמים האחרונים), והתסריט נכתב ע"י ג'ו רוסו, המבוסס על רומן גרפי בשם סיודד (Ciudad) מאת אנדי פארקס, ג'ו רוסו, אנתוני רוסו, פרננדו לאון גונזלס ואריק סקילמן.
ואם זה לא מספיק, אז לתפקיד הבמאי, נטפליקס שכרו את סם הרגרייב. אמנם הוא לא מוכר כבמאי, אך יש לו שם בתחום הפעלולים בסרטים (הכוונה היא ל-Stunts). הרגרייב עבד על כוריאוגרפיה ופעלולים בכמות בלתי נתפסת של להיטים ביניהם רוב סרטי דיסני-מארוול (כולל סרטי קפטן אמריקה והנוקמים שביימו האחים רוסו, וגם היה אחראי על הקרבות בת'ור ראגנרוק).
המשך הקריאה כוללת מעט ספויילרים לסרט:
עלילת הסרט עוקבת אחרי טיילר ריק, שכיר חרב ששירת בכוחות המיוחדים של אוסטרליה, שנשכר כדי להציל את אובי, בנו של סוחר הסמים הגדול בהודו לאחר שנחטף ע"י בריוניו של מתחרה חסר רחמים – סוחר הסמים הגדול בבנגלדש, אמיר אסיף, במטרה לקבל תשלום כופר עברו שחרורו של אובי.
משימת החילוץ הופכת לקשה ומסוכנת, וטיילר נאלץ לשנות את התוכנית כל הזמן ולבצע החלטות קשות במטרה להציל את אובי. העלילה לא מכילה הפתעות גדולות מידי ולא מתאמצת לרגש את הצופים. הסרט לא מצליח להחזיק אווירה של מתח או דרמה, והעלילה בו גנרית, שבקלות נופלת לקלישאות המוכרות של ז'אנר האקשן. גם הדמויות עצמן לא מפותחות וחסרות עניין.
עוד נקודה בה הסרט נופל היא הקאסט. גיבור הסרט, טיילר ריק שמגולם ע"י כריס המסוורת' מתאפיין כעוד אחד מעשרות גיבורי סרטי פעולה שכבר ראינו במאות סרטים. המסוורת' הצליח בעבר לאפיין דמויות בצורה קומית ואף לגרום לנו להתחבר אל הדמות בצורה רגשית (ת'ור ראגנארוק, מכסחות השדים), ובסרט הזה הוא מנסה לגרום לנו להתחבר לדמות דרך ביצוע דרמטי שלה, וזה עובד, אבל קיבלנו גיבור גנרי קשוח בעל עבר כאוב.
גם קאסט המשנה לא מצליח לחדש משהו בסרט. ביניהם דיוויד הארבור ("דברים מוזרים" ובקרוב נראה אותו ב"האלמנה השחורה") שהופעתו מרגישה שולית, ואם הוא לא היה מופיע, לא בטוח שהייתי מרגיש בחסרונו. הכימיה בין המסוורת' לרודהראקש ג'איסוול, המגלם את אובי, מורגשת אך היא לא מצליחה להגיע לעומק כדי לגרום לצופה להרגיש את המשקל הרגשי שבמשימת החילוץ.
הסרט כן מצליח בכמה נקודות ביניהן סצנות הפעולה, האקשן, זוויות הצילום והאפקטים. כשזה מגיע לעשייה טכנית, מדובר אולי באקשן הכי טוב שקיבלנו ב-2020 עד כה (אפילו שלא היו הרבה הזדמנויות לראות אקשן טוב בקולנוע בעקבות הקורונה). קרבות יריות, לחימת קרב מגע אחד על אחד, מרדפי מכוניות ועוד, כל אלו נראים כל כך טוב, שמשאירים מעט מאוד מקום לדמיון ומראים את רמת ההשקעה של צוותי הפעלולים והכוראוגרפיה בסרט. זוויות הצילום נהדרות, ואף נתנו לי תחושה של משחק מחשב כשהמצלמה עוקבת אחרי טיילר במהלך אחד הקרבות שלו נגד עשרות אויבים.
הבמאי סם הרגרייב, שזהו סרטו הראשון באורך מלא כבמאי, משתמש בכל הידע שלו בתחום הפעלולים והכוראוגרפיה כדי ליצור סרט פעולה מלא באקשן מציאותי שיסחף את הצופה לסצנות מלאות אדרנלין. אך באותו זמן מקריב את העלילה והעומק שהיו גורמים לסרט להיות זכור יותר. זה לא מפתיע ואולי זו מחלה של אנשי פעלולים שהופכים לבימאים, הצד הטכני של האקשן והפעלולים יהיה מצוין, בעוד העלילה והדמיות יהיו פחות טובים. ראינו את זה גם בסדרת הסרטים ג'ון וויק שבוימה ע"י צ'אד סטהלסקי (איש פעלולים, ובמאי סרטי ג'ון וויק), אשר גם סבלה מעלילה גנרית וחסרת עומק לצד סצנות אקשן ופעלולים נהדרות.
אם אתם מחפשים אקשן טוב, סרט שמבחינת הפקה וטכניקה עשוי באופן מרשים למדי, זה הסרט בשבילכם, אם כמובן אם לא אכפת לכם שהעלילה פשוטה וחסרת עומק, הדמויות הקלישאתיות, וחוסר תחושת מתח. "טיילר ריק: חילוץ" הוא סרט פעולה בינוני שלא שונה מסרטי פעולה אחרים שנעשו לפניו אך הוא כן יספק לכם שעתיים מהנים של אקשן ופעלולים בהובלתו של – תחזור לגלם את אל הרעם – כריס המסוורת'.
ציון סופי: 3