לפני 50 שנה, ב-11 באפריל 1970 שוגרה החללית אפולו 13 במטרה לנחות על הירח, לאחר שתי נחיתות קודמות מוצלחות – אפולו 11 ואפולו 12. כאשר יומיים לאחר השיגור, ב-14 באפריל, דיווח טייס תא הפיקוד, ג'ק סוויגרט: "יוסטון, הייתה לנו בעיה" (“Houston, we’ve had a problem”). אפולו 13 לא הצליחה להשלים את משימתה בעקבות פיצוץ מיכל חמצן על סיפון החללית, שאילץ את הצוות לאלתר את דרכם חזרה לכדור הארץ בשלום.

25 שנה אחרי המשימה שנכשלה, סיפורה של אפולו 13 התפרסם בעקבות הסרט "אפולו 13" משנת 1995. הסרט מבוסס על הספר "הירח האבוד" של האסטרונאוט ג'ים לוול, מבוים ע"י רון האוורד, ומככבים בו טום הנקס, קווין בייקון, ביל פקסטון, גארי סיניז, אד האריס, וקת'לין קווינלן. 

הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של משימת אפולו 13 לירח. בתחילת הסרט מוצג הרקע לשיגורה של אפולו 13, עם קריינות קצרה של וולטר קרונקייט, המתארת את אסון אפולו 1, בו נספו שלושה אסטרונאוטים. לאחר מכן, הסרט קופץ ל-20 ביולי 1969, יום הנחיתה של אפולו 11, כאשר באירוע זה צופה האסטרונאוט ג'ים לוול, משפחתו וחבריו במסיבה שבביתו.
מספר חודשים לאחר מכן, בזמן שג'ים לוול והצוות שלו, פרד הייז וקן מטינגלי ציפו להשתתף במשימת אפולו 14, מודיע לו מנהל צוותי הטיסה של נאס"א כי הם הוקפצו למשימת אפולו 13. אך יומיים לפני השיגור, ג'ים נאלץ לבטל את השתתפותו של חברו קן מטינגלי, שהיה חשוף למחלת החצבת בלי שהיה מחוסן מפניה, והוא מוחלף בחבר צוות הגיבוי של המשימה, ג'ק סוויגרט.
מכאן, הסרט מתאר את הדרך של אפולו 13 מיום שיגורה ועד הנחיתה שלה בשלום באוקיינוס השקט. הסרט נע בין חברי צוות אפולו 13 המנסים להבין שלא יגיעו לירח, ובאותה נשימה מנסים לאלתר את דרכם חזרה הביתה, לבין צוות מרכז הבקרה שעובדים על פתרונות לשלל הבעיות שהתגלו בחללית אפולו 13 בעקבות הפיצוץ, לבין בני משפחתם של ג'ים, פרד וג'ק המחכים בקוצר רוח למשמע של קצת חדשות טובות. 

הסרט אפולו 13 זכה לשבחים רבים, כאשר באתר ריכוז הביקורות, Rotten Tomatoes, קיבל ציון 96 מצד המבקרים ו-87 מצד המשתמשים. עם צאתו, הסרט היה שובר קופות, והוא מדורג במקום השלישי בהכנסות הסרטים של שנת 1995, כאשר הכנסותיו נאמדות על 355 מיליון דולר ומעלה. הסרט היה מועמד ל-9 פרסי אוסקר, וזכה בשתיים – העריכה הטובה ביותר, ומיקס הסאונד הטוב ביותר. פסקול הסרט הולחן ע"י ג'יימס הורנר, והיה מועמד גם הוא לפרס האוסקר.

שלושת השחקנים הראשיים, טום הנקס, קווין בייקון, וביל פקסטון, נכחו ב"מחנה חלל" כהכנה לתפקידם בסרט. שם, ביחד עם האסטרונאוטים ג'ים לוול ודיוויד סקוט, הם ביצעו אימונים בסימולטורים של תא הפיקוד ורכב הנחיתה הירחי, ולמדו על 500 הכפתורים והמתגים שהפעילו את אפולו 13. השחקנים האזינו להקלטות מקוריות מהמשימה, עברו על מאות דפי תמלילים, ועברו קורס מזורז בפיזיקה.

חלק מהסצנות בסרט צולמו בתנאים אמיתיים של חוסר גרביטציה. לצורך כך חלק מהצילומים נערכו על גבי מטוס בואינג KC-135 של נאס"א, אשר המריא לגובה ואז צלל במהירות כלפי מטה, ובכך אפשר פרקי זמן של 25 שניות בערך של חוסר כוח כבידה. לאורך כל ימי הצילומים, הצוות חווה כ-4 שעות של חוסר כוח כבידה. 

אפולו 13 הוא אחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים בכל הזמנים. הסרט מבויים בצורה נהדרת, ומסופר בפירוט רב ובדיוק בפרטים ההיסטוריים. כן, ניתן למצוא מספר אי דיוקים ושינויים קלים שנעשו מתוך הכרח לדחוס אירועים שנפרסו על גבי מספר ימים לסרט באורך מלא, או מתוך כוונה להפוך את הסרט לדרמטי ומעניין יותר, אך עדיין מדובר בסרט שנאמן מאוד לאירוע ההיסטורי שהתרחש.

הפסקול של הסרט, ביחד עם הצילומים נראים מאוד אותנטיים ואמיתיים ומוסיפים לתצוגה של האפקטים המיוחדים, אשר משכנעים את הצופה כי הם בחללית אמיתית ועלולים למות. הסרט ערוך מעולה ומשלב בין האפקטים הממוחשבים לבין אפקטים מיוחדים אחרים כמו אפקט החוסר בכוח כבידה כפי שתיארתי.

אי אפשר לדבר על הסרט בלי להזכיר את הקאסט הנהדר שמשחק בו. המשחק של השחקנים אמין, ובשום שלב בסרט, לא הורגש איזשהי דרמטיות מצד השחקנים בשל מצבם, מה שנותן תחושה של סרט תיעודי. בין עם זה שלושת השחקנים הראשיים בחללית – טום הנקס, קווין בייקון וביל פקסטון, ובין אם זה שחקנים כמו אד האריס שרואים את הדאגה שלו לצוות וגם לתפקיד שלו.

הסרט מתאר בצורה יוצאת דופן ואף מושלמת את אירועי הכישלון המוצלח ביותר שידעה נאס"א לכיבוש הירח.
סרט מוצלח מכל הבחינות וצפייה חובה לכל חובבי ההיסטוריה והמדע הבדיוני.