(פורסם לראשונה באתר מולטיוורס)

לפני שני עשורים בדיוק (14 ביולי 2000) הגיע לבתי הקולנוע הסרט "אקס-מן" שהביא לרנסנס של סרטי הקומיקס, שסבלו מירידה משמעותית בפופולאריות, אצל הקהל ואצל הביקורת. כזכור, לפני שנות האלפיים חברת מארוול עמדה לפני פשיטת רגל, ולכן נאלצה למכור חלק מהזכויות לדמויות שלה לאולפנים אחרים, ספיידרמן למשל נמכר לאולפני סוני, והאקס-מן לחברת פוקס המאה ה-20 שיצאה להפקה תחת שרביט הבימוי של בריאן סינגר, אז אחד השמות הבולטים ביותר בתעשיית הקולנוע ההוליוודי, אחרי הצלחות עצמאיות כמו "החשוד המיידי" (1995) ו"תלמיד מצטיין" (1998).

הסרט זכה לשבחים רבים מצד מבקרי הקולנוע ומצד קהילת חובבי הקומיקס, אשר שיבחו את נאמנותו של הסרט לקומיקס, קטעי האקשן, האפקטים, הפסקול, הכתיבה, הבימוי והמשחק. הסרט הופק בתקציב נמוך יחסית של 75 מיליון דולר, ובעקבות ההצלחה הקופתית המסחררת שלו, גרף מעל 296 מיליון דולר. הסרט מתאר את היחס שבין המוטאנטים (המחזיקים בכוחות על אנושיים) לבין שאר בני האדם, ולהפך. כאשר העלילה מתמקדת בעימות שבין שתי קבוצות של מוטאטנים – האקס-מן בהנהגת פרופסור צ'ארלס אקסבייר, המאמין בדו קיום ובאפשרות לחיות בשלום עם בני האדם, ואחוות המוטאנטים בהנהגתו של מגנטו, הנחוש בדעתו שהמוטאנטים הם העתיד, ולכן יש להשמיד את המין האנושי ולאפשר למוטאנטים לשלוט בעולם.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

האקס-מן הופיעו לראשונה כקומיקס בתחילת שנות ה-60. הם היו שונים מאוד מגיבורי העל שהיו ידועים באותה תקופה. הם סבלו מגזענות ושנאה, רבו בינם לבין עצמם, וכמו ספיידרמן, היו גיבורי על צעירים, נערים, שהגיעו ללמוד בבית הספר המיוחד שפתח צ'ארלס אקסאוויר. הריצה הראשונה של האקס-מן בחוברות הקומיקס לא זכתה להצלחה לה הייתה מרוול מורגלת באותם ימים, מה שגרם לכך שאחרי גיליון 66 הפסיקו לייצר סיפורים חדשים והתמקדו רק בהדפסה חוזרת של סיפורים ישנים. הכל השתנה בשנת 1975 כאשר כריס קליירמונט לקח את הכותר תחת ידיו והכניס בו עומק אנושי גדול, כולל סיפור הרקע של מגנטו בשואה.

הצד הרע הוצג דרך דמותו של מגנטו – דמות אנושית ומעוררת סימפתיה, ובעלת אידיאולוגיות אחרות שאינן נובעות מרוע, אלא מעברו. דמותו אשר שרדה את מחנה הריכוז של הנאצים רק כדי לפתח שנאה כלפי האנושות. הסרט מתמקד בדמויותיהם של וולברין ורוג, אשר נקלעים לעימות בין שתי הקבוצות בעלות תפיסות שונות לקבלת המוטאנטים בחברה: האקס-מן של פרופסור אקסבייר ואחוות המוטאנטים של מגנטו.

לסרט לוהקו כמה שחקנים מוכרים ביניהם פטריק סטיוארט כפרופסור אקסבייר, איאן מקלן כמגנטו, האלי ברי כסטורם, לצד כמה שחקנים פחות מוכרים (אז) כמו ג'יימס מרסדן כסייקלופס, פמקה ינסן כג'ין גריי, רבקה רומיין כמיסטיק, אנה פקווין כרוג, וכמובן יו ג'קמן כוולברין שצבר שבחים רבים על משחקו ואף זכה בפרס סאטורן על משחקו. והיום, 20 שנים אחרי, ולאחר שדיסני רכשו את אולפני פוקס ואת הזכויות לדמויות של האקס-מן, קשה לראות שחקן אחר בתפקיד וולברין. אנקדוטה מעניינת: יו ג'קמן בכלל לא היה אמור לשחק בסרט אלא שחקן אחר נבחר לגלם את וולברין, השחקן הבריטי דאגרי סקוט, אולם זה נתקע בצילומי "משימה בלתי אפשרית 2" ומכיוון שלא הצליח להשתחרר בזמן, התפקיד נמסר לג'קמן.

הסרט נפתח בסצנה שמתרחשת בפולין הכבושה בשנת 1944, אריק לנשר בן ה-13 נאלץ להיפרד מהוריו לאחר שהוכנס למחנה ריכוז. כאשר בניסיונו להגיע אליהם, הוא גורם לשער המחנה להתכופף לעברו, כאילו נמשך ע"י כוח מגנטי. מכאן העלילה חוזרת להווה, כאשר הסנאטור רוברט קלי מנסה להעביר את חוק רישום המוטאנטים בקונגרס, מה שיאלץ את כל המוטאנטים לחשוף את זהותם ואת יכולותיהם. פרוספסור אקסבייר ואריק לנשר (הידוע כעת כמגנטו) נוכחים בשימוע, ומנהלים לאחר מכן שיחה פרטית המציגה את השקפותיהם השונות על היחסים בין בני אדם למוטאנטים.

מכאן הסרט עובר לרוג שמחליטה לברוח מביתה בעקבות תאונה שגרמה לה ומתוך פחד שהיא פוגעת בסביבתה. רוג מגיעה ללאפלין סיטי, שם היא פוגשת בלוגאן, לוחם חובבני שידוע בשם וולברין. היא מצליחה לשכנע אותו שיעזור לה, כאשר בדרכם, הם נתקלים בסייברטות', שותפו של מגנטו. אך השניים ניצלים ע"י סייקלופס וסטורם, אשר מביאים אותם לאחוזה של צ'ארלס. שם הוא מסביר להם את מטרתו למען דו קיום בין בני אדם למוטאנטים, לחינוך מוטאנטים לשימוש אחראי בכוחותיהם ולמנוע ממגנטו להחריף את המלחמה בין הגזעים. (כאן אעצור בכדי להימנע מספויילרים)

התסריט נכתב ע"י דיוויד הייטר ומתייחס בצורה רצינית ונאמנה לסיפור הקומיקס, לסוגיות החברתיות העולות ממנו, ולרעיונות שהובילו את סיפורם של האקס-מן כבר עשרות שנים, מה שהפך את הסרט לסיפור הצלחה. גם מגוון הדמויות הקלאסיות, כתיבתם העמוקה, וכן, צוות השחקנים הוסיפו להצלחת הסרט. כך למשל, פטריק סטיוארט ואיאן מקלן מציגים בצורה נאמנה לקומיקס את שני החברים – יריבים וותיקים, אקסבייר ומגנטו, ואת היחס שלהם אחד לשני. הסרט מציג סיפור גיבורי על קלאסי, אך בשונה מסרטים אחרים שנעשו באותה תקופה (כמו הסרטים של באטמן וסופרמן), הסרט מתאר סיפור מורכב יותר, ובעל קונפליקטים חברתיים המקבלים השוואות לעולם האמיתי, כמו שנאה גזענות ושנאה למיעוטים.

האפקטים בסרט טובים, ונראים טוב גם היום. קטעי האקשן טובים, אם כי היום אנחנו רואים סצנות אקשן ופעלולים בכמות גדולה יותר בכל סרט. וגם העלילה שאמנם מצליחה לעניין, אך יחסית פשוטה ואפילו גנרית במקצת. באופן כללי, הסרט מציג (בערך) את סיפור המקור של האקס-מן כפי שתוארו בתחילת דרכם בקומיקס.

אקס-מן משנת 2000 הוא סרט טוב, אך לא חף מבעיות ולכן, הוא לא סרט מושלם. הסרט הוא נקודת מפנה בדרך שהאולפנים הסתכלו על סרטי גיבורי-על עד לאותה תקופה. פתאום הבינו שאם נותנים את שרביט הבימוי לבמאי זוכה פרסים ורציני ומלהקים שחקנים מהשורה הראשונה וגם נסמכים על המקור של הגיבורים, ניתן להוציא סרט שהוא גם טוב ואיכותי מצד אחד ומצד שני ריווחי.

הסרט נאמן לקומיקס, מתייחס ברצינות לסיפור עליו הוא מתבסס, שחקנים שעושים עבודה נהדרת, וסצנות אקשן מעולות. כל אלה מציבים את אקס-מן ברמה חדשה אל מול הסרטים שנעשו עד אותה תקופה, ומכאן, אפשר לראות שיפור בסרטי גיבורי על.

אגב, ברשימת הקרדיטים של הסרט ניתן למצוא את שמו של בחור צעיר, בן 27, שנכנס לראשונה להפקות הוליוודיות. זה הסרט הראשון שבו הוא מקבל קרדיט של שותף להפקה. אותו בחור צעיר יתקדם וישנה את פני הקולנוע ההוליוודי ואת מעמדה של מרוול, אותו בחור הוא קווין פייגי.

ציון סופי: 8/10 בסולם Cinema-man